פיצוי בגין מעצר
לבית המשפט סמכות לצוות כי אוצר המדינה ישלם פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו לאדם שנעצר ושוחרר מבלי שהוגש נגדו כתב אישום, וזאת כאשר מצא בית המשפט שלא היה יסוד למעצר, או כאשר נסיבות אחרות מצדיקות פיצוי האדם.
היה ומדובר במעצר עקב תלונת סרק שהוגשה שלא בתום לב, רשאי בית המשפט לחייב את המתלונן, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, לשלם למי שנעצר פיצוי על מעצרו והגנתו.
פיצוי לנאשם
על מנת שתקום לנאשם זכות לפיצוי על פי סעיף 80(א) לחוק העונשין עליו לעבור שלוש משוכות:
א.תנאי הסף– הנאשם זוכה בדין ולחילופין כי האישום נגדו בוטל בהסכמת הצדדים ולאחר מענה לכתב האישום. קרי, הסעיף אינו חולש על מקרים בהם התביעה חזרה בה מהאישום בטרם מסר הנאשם תשובתו לאישום.
ב. עילת הזכאות– לאחר שזוכה, או שהאישום נגדו בוטל לאחר מענה לכתב האישום, על הנאשם להצביע על אחת משתי עילות:
האחת– לא היה יסוד לאשמה, קרי ההחלטה להעמיד את הנאשם לדין, הייתה בעת שהתקבלה, החלטה שאינה סבירה למעשה. קביעה זו מצריכה מבית המשפט שחזור התשתית הראייתית שעמדה בפני המאשימה עובר להגשת כתב האישום, וקביעה כי חומר הראיות שנאסף לא היה יכול להקים ציפייה סבירה אצל תובע סביר, כי הנאשם יורשע בדין. העילה "לא היה יסוד לאשמה" הינה עילה מתוחמת צרה ודווקנית ביותר. הטוען לקיומה של עילה זו צריך להוכיח "מצב קיצוני של אי סבירות בולטת" בהעמדתו לדין, ולא די בחוסר סבירות סתם.
השנייה– נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי, קרי, עשיית צדק בנסיבותיו של הנאשם אשר עומד לדין. במסגרת עילה זו לבית המשפט שיקול דעת רחב וניתנת לו הסמכות לשקול שיקולים שונים ומשתנים לפי העניין. בפסיקה של בית המשפט חולקו גדרי העילה לשלוש קבוצות: נסיבות ההליך המשפטי, טיב הזיכוי של הנאשם, והנסיבות האינדיבידואליות של הנאשם שזוכה.
הנסיבות הנוגעות להליך המשפטי עניינן אופן התנהגותם עניינן אופן התנהגותם והתנהלותם של גורמי האכיפה והתביעה- לדוגמא התרשלות של תובע אשר משהה את ההליך המשפטי ואת בירור העניין עד כי היה בכך כדי להשהות את הזיכוי, או התרשלות גורמי החקירה אשר לא בדקו טענות שונות שהיה בהן כדי להביא לזיכויו של הנאשם או אף להביא לכך כי לא יועמד כלל לדין וכד'. הנסיבות הנוגעות לטיב זיכויו של הנאשם עניינן בשאלה האם מדובר היה בזיכוי מלא, או האם מדובר היה בזיכוי מחמת הספק למשל, והקבוצה הנוגעת לנסיבותיו האישיות של הנאשם העומד לדין עניינן בשאלה מהי הפגיעה, אם בכלל בנאשם בשל התנהלותו של ההליך- בשמו הטוב, בפרנסתו, בבריאותו, במשפחתו וכד'.
ג. שיקול דעתו של בית המשפט– משמעו למעשה כי על אף עמידתו של הנאשם בשני התנאים הראשונים, קרי בתנאי הסף, ובעילות המקנות לו זכאות לפיצויים, עדיין לבית המשפט מסור שיקול הדעת להחליט כי הנאשם לא יפוצה כלל, עד כי יפוצה בסכומים גבוהים. שיקולי בית המשפט לעניין זה הם רחבים ומגוונים וניתן למצוא ביניהם שיקולים של מדיניות משפטית וציבורית, שיקולים תקציביים ומוסדיים, וביניהם השיקול שלא לרפות את ידי התביעה מלעסוק במלאכת האכיפה וההעמדה לדין, ואף שיקולים חוקתיים. יחד עם זאת, מקום שנאשם עמד בתנאי הסף ובתנאי הזכאות ימעיט בית המשפט בשלילת פיצוי בגין שיקולים כלליים.
במרבית המקרים העולים לדיון במסגרת תחולתו של סעיף 80(א) לחוק ישנה נטייה של בתי המשפט שלא לפסוק פיצויים בשל החשש מהרתעת המאשימה מלעסוק במלאכת אכיפת החוק, גם שעה שמתעוררים קשיים בראיות ובאכיפה.
הוזמנת לחקירה במשטרה ? אתה חשוד בביצוע עבירה פלילית ? הוגש נגדך כתב אישום ? מחפש עורכי דין לשחרור ממעצר? מחפש עורך דין פלילי? – צור קשר עם עו"ד פלילי אילן מזרחי על מנת לקבל ייעוץ משפטי.
מדוע לבחור בעורך דין פלילי אילן מזרחי ?